הכרעת דין בתיק הע"ז 20-10

1. כנגד הנאשם הוגש  כתב אישום בגין העסקת  שני עובדים זרים שלא כדין.
2. על פי כתב האישום, העסיק הנאשם  ביום 9/4/06, במסגרת עיסקו  כקבלן, שני עובדים זרים (שפרטיהם מפורטים בכתב האישום) ללא היתר כדין, בעבודות בנייה, בבית משפחת שטרום במושב בית אליעזרי (להלן:הבית), זאת בניגוד לסעיף 2(א)(1)(2)  לחוק עובדים זרים התשנ"א- 1991  (להלן:החוק). ע"פ הנטען, העובדים שנתפסו, לא  היו במועד הרלבנטי אזרחי ישראל או תושבי המדינה, ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם.
3. מטעם המאשימה העידו שלושה מפקחים - מר רמי בן דוד, מר צחי עובדיה  ומר שלמה יפת. בנוסף העיד בעל הבית - מר אלעזר שטרום, ומר רפי כהן - קבלן נוסף שעבד תקופה מסויימת בבית, וכן - מר עמי קבילו - מי שנתן את תעודת עובד הציבור.
   מטעם הנאשם העידו הנאשם עצמו  ומר באג'ס.
4. בראשית דברי אציין כי  לאחר שמיעת העדויות ומלוא החומר שבתיק, החלטתי לזכות את הנאשם מפאת הספק, כפי שיובהר בהמשך.
   
5. דיון:

א.         אין חולק כי הנאשם היה הקבלן הראשי בעבודת שיפוץ הבית - כפי שגם הודה במועד ההקראה. השאלה העיקרית הינה האם  הנאשם הוא זה שהעסיק את העובדים הזרים שנתפסו, או שמישהו אחר העסיקו.

ב.         יצויין כבר עתה, כי למרות טענות ב"כ הנאשם ביחס לעדויות המפקחים שהובאו  מטעם המאשימה -  עדויות אלו מקובלות עלי כנכונות. מר רמי בן דוד העיד כי פעל במסגרת יזומה, יחד עם מפקח נוסף, מר צחי עובדיה, ויחד עם שוטר, וכי ראה את העבודות שבוצעו באתר - עבודות של בניית בלוקים, יציקה ושלד, וכי ראה את העובדים הזרים שנתפסו, כשהם עובדים בבניית בלוקים. לדבריו, העובדים הציגו תעודות זהות ירוקות של הרשות.  תיאור המקרה הוגש כראיה וסומן כ-ת/1. כך גם העיד מר צחי עובדיה (עמ' 5 לפרוטוקול). על פי עדותו, לעובדים היה אישור לעבוד בחברת דקל אש בע"מ  ועפר וסלילה בע"מ  -  אך לא אצל הנאשם.

ג.          עוד הוגשה לתיק, תוכנית הבנייה של הבית של משפחת שטרום (ת/2), ורשימת העובדים (ת/3). ההסכם שבין משפחת שטרום לנאשם, המלמד כי הוא הקבלן המבצע בשטח - הוגש כ-ת/4 (יחד עם שתי חשבוניות המלמדות על התשלומים שקיבל עבור עבודה זו). מכתבים שונים הוגשו כ-ת/5 ו-ת/6, ותעודת עובד ציבור - ת/7. העד שלמה יפת (מטעם המאשימה) הגיש חקירה תחת אזהרה של הנאשם  מיום 16/11/06 (ת/8). בנוסף, ובאמצעות בעל הבית, מר שטרום הוגש מכתב זימון לחקירה ותשובתו (בצירוף המסמכים שהגיש  למר צחי עובדיה), ואשר סומנו -ת/9 ו-ת/10.

ד.         לטענת ב"כ הנאשם, לא ניתן לתת כל משקל לעדותו של מר רמי בן דוד, לאור העובדה כי עד זה העיד כי אינו זוכר את פרטי המקרה, מעבר לעובדה  שכתב  את הדו"ח. לדברי ב"כ המאשימה:" הלכה פסוקה היא כי עד תביעה אשר סומך  ידו על דו"ח שערך מבלי שזוכר הוא את פרטי המקרה אין לייחס לעדותו משקל, לא כל שכן משקל מכריע...". אלא שלא ברור כלל מהי אותה "הלכה פסוקה"  והיכן מקורה. שכן - ברור לחלוטין שאין לצפות ממי שעורך מאות ואלפי דו"חות מעין אלו, כי יזכור כל מקרה לגופו. זו הסיבה שהמפקחים נדרשים לכתוב בדו"ח את כל  הדברים הרלבנטיים שהם ראו במסגרת חקירתם. יתרה מכך - אם נצפה שמפקח התמ"ת יזכור כל דו"ח (שלא על ידי קריאה וריענון, אלא כזיכרון של ממש מהמקרה), לעולם לא נוכל להוכיח קיומה של עבירה מעין זו. ע"פ חזקת התקינות,  ככל שעדות של מפקח התמ"ת לא נסתרת, או שניתן ללמוד כי הדו"ח אינו נכון או כי הביא תמונה חלקית וכד' - בית הדין מקבל את הדו"ח כמשקף נאמנה את אשר אירע, כאשר חזקה היא כי עובד ציבור ממלא את תפקידו נאמנה, וכי אין לו אינטרס אישי בתוצאות הדיון המשפטי. מובן שחזקה זו ניתנת לסתירה, אולם כל עוד לא הופרכה חזקה זו - בית הדין מקבלה. כך גם לא ניתן לצפות כי שני מפקחים ירשמו  כל אחד מהם דו"ח משלו - ודי בכך שאדם אחד כתב את הדו"ח, כשהפיקוח עצמו נעשה על ידי שני מפקחים המגיעים לעדות. לפיכך עדויותיהם מתקבלות (בכפוף לדברים שיאמרו בהמשך, לעניין אי תשאול הפועלים שנתפסו אודות זהות מעסיקם).

ה.         עדותו של מר עמי קבילו :
גם בעניינו של מר קבילו העלה  ב"כ הנאשם מספר טענות,בין השאר לאור העובדה שגם  עד זה לא זכר את הפרטים מזיכרונו האישי, ונסמך על הרישומים שהיו בעת שכתב את תעודת עובד הציבור. כפי שנאמר לעיל - לא מצופה ממנו לזכור את פרטי המקרה מתוך זכרונו, מה גם שתעודת עובד הציבור נערכה על סמך נתוני המחשב ולא על סמך בדיקה אישית שלו. טענה נוספת מתייחסת למועד הוצאת התעודה.  מר עמי קבילו חתם על תעודת עובד ציבור, בהיותו עובד בשירות התעסוקה, כשהחתימה הינה מ-3/07 - כשנה לאחר האירוע. לדבריו, התעסק אותה תקופה רק בנושא רישיונות עבודה, וערך את תעודת עובד הציבור סמוך לזמן שנתבקש לעשות כן.  במסגרת חקירתו הנגדית   נשאל מר קבילו (עמ' 30 לפרוטוקול משורה  22):
"ש.במהלך העבודה שלך ועד היום, נתקלת בסיטואציה שבה טוענים שמול התע"ץ שלך יש נתונים חד משמעיים שמלמדים על היפוכו של דבר? אתה אומר שהיה היתר, ונתון אחר אומר שאין, או להיפך, אתה אומר שאין היתר ונתון אחר אומר שיש?
ת. לא נתקלתי, אבל אני מכיר את הטענה הזאת. ברגע ששירות התעסוקה מעביר בקשה לסגור רישיון עבודה, הוא נסגר באותו יום, אבל הרבה פעמים קורה שרישיון העבודה בפועל תקף, כאילו נמצא בידיו של הפועל, למרות שהמעסיק ביקש לסגור את הרישיון במחשב, והעובד עדיין לא החזיר את הרשיון שבידיו. יש מצבים כאלה."
העד נשאל על כך שרשות אחת (תמ"ת) אומרת שאין היתרים, ורשות שנייה (המוקד בת"א) אומרת שיש היתרים. לדבריו: "...ההסבר הוא שהרישיון נמצא בידי העובדים, אבל נסגר במערכת הממוחשבת על ידי שירות התעסוקה והוא לא בתוקף מבחינתנו, למרות שהם מחזיקים נייר ביד" (עמ' 32 רישא). מדבריו ניתן ללמוד כי יתכן מצב שבו העובדים מחזיקים בידם רישיון, אלא שתוקפו פג מבחינת שירות התעסוקה. וכי רק  אחרי  שרואים שיש היתרים - בודקים אם הם  בתוקף. לא מצאתי כל פגם בעדותו של מר קבילו, גם אם בפועל תעודת עובד הציבור ניתנה, על סמך הנתונים שהיו בזמן אמת - רק שנה לאחר האירוע.

ו.          עדותו של מר רפי כהן :
עד זה העיד (עמ' 17  משורה 31 לפרוטוקול) כי:
" ביצעתי חלק מהעבודה בתחילת ינואר או אמצע ינואר 2006, עד חלק מפברואר ובזה תם חלקי". לדבריו (עמ' 18) מסר את החשבונית שסומנה כת/8 לחאלד או לנציג שלו  וכי חשבונית ניתנה עבור בניית שלד וטיח שבוצעה במהלך חודש ינואר - פברואר וכי אז סיים את חלקו בפרוייקט. עדות זו לא נסתרה.